|
14/3/2005 10:44
|
רונה
|
מאת:
|
|
אני הייתי מספרת לאבא
|
כותרת:
|
תשמעי עזבי כרגע את הסיפור של אחיך וכמה הוא טיפוס נוראי. תחשבי על אבא שלך. איש זקן שחי לבדו שאת כל כספו מעביר לבו שמרמה אותו כל חייו. אביך זקוק לכסף הזה אם לא היום אז עוד כמה שנים ולא ניראה לי שאחיך "יהיה שם בשבילו". תחשבי כמה דברים אביך יכול לעשות עם הכסף - חופשות, טיפולים, אולי בית אבות מפנק - מה שירצה. הוא עבד כל חייו ביושר ואז בא בנו הרמי ומנשל אותו מנכסיו. אני חושבת שבאיזה שהוא מקום את "שותפה לפשע" לא במובן של "את אשמה" אבל זה שאת רואה שאחיך מרמה את אביך כל כך הרבה שנים ואת לא עושה זאת מחשש לאבד את אחיך קצת מפריע לי. אני לא חלילה מאשימה או שופטת אבל תביני שאם זה היה אחי מזמן הייתי חושפת פרצופו ומלבינה פניו. מזמן. עכשיו כשאביך עוד יכול להבין דברים וצלול בדעתו - עכשיו זה הזמן לחשוף את אחיך.. אח"כ יהיה מאוחר מדי. כמה נמוך אנשים יורדים בשביל כסף. כמה. רונה
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|