|
14/3/2005 11:36
|
לימור
|
מאת:
|
|
הי אירנה
|
כותרת:
|
מנסיוני בניתוח הקיסרי שעברתי בבי"ח ליס הדברים היו כדלהלן:
לאחר הניתוח נתנו לי אותו לדקה בערך והוציאו אותו לבעלי. הוא היה איתו רבע שעה ולאחר מכן הילד נלקח לחדר הילודים לטיפול ניקוי, הלבשה. בעלי נכנס ויצא כל הזמן מחדר הילודים, בעוד שאני נרדמתי מיד לאחר הניתוח.
האמת היא שבסיום הניתוח קיבלתי זריקה שהפסיקה את הרעידות שהאפידורל גרם והיא גם כנראה הרדימה אותי. ישנתי כשעה וחצי בערך.
התעוררתי בחדר התאוששות. ולאחר כשעה הועברתי למחלקה. אז כבר הביאו לי את אלוני. הנקתי אותו, החזקתי אותו ובלילה הוא הוחזר לחדר הילודים.
בבוקר שלמחרת הניתוח כבר קמתי והלכתי לחדרו ומאותו רגע הוא היה איתי בביות מלא שכלל שינה איתי בחדר שלי, בילוי במחיצתי כל היום עד לשחרור.
על מנת לסבר את האוזן, אלו הפרטים היבשים:
הניתוח הסתיים ביום רביעי בשעה 18:30. בשעה 21:00 לערך ראיתי אותו בחדרי. ומהבוקר שאחרי, ביום חמישי הוא כבר היה איתי.
השתחררתי מבית החולים ביום שבת בבוקר. זה נחשב מהיר מאוד יחסית אבל הרגשתי ממש טוב, התהלכתי כמעט חופשי והמחלקה היתה מפוצצת, לכן העדפתי באישור הרופא כמובן ללכת הביתה.
דרך אגב, בלילות בהם שהיתי במחלקה ואלון ישן לידי, נעזרתי במין סדין שאחת האחיות קשרה לקצה המיטה באזור הרגליים ובו נעזרתי על מנת למשוך עצמי ממצב שכיבה לישיבה. זה לא היה קל אבל בהחלט אפשרי.
רציתי לעשות הכל על מנת שהוא לא יהיה בחדר הילודים ללא טיפול פרטני. זה היה בהחלט שווה. הרגשתי שאני נקשרת אליו מהרגע הראשון.
מאחלת לך המון הצלחה, הרבה כח רצון והתאוששות מהירה.
לימור
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|
