לא זוכרת אם כתבתי לך אז, אבל חשבתי שזה מה שאת צריכה לעשות. כל הכבוד, ישר כוח. עשית מצווה גדולה לאבא שלך, לעצמך, לאחותך (אם אני זוכרת נכון), ובצורה שלדעתי תתגלה גם בעתיד - גם לאחיך.
יש לי עצה קטנה, יודעת שקשה לישם, אבל אולי תצליחי. תנסי לא לראות את אחיך כ"אויב". הוא עשה שטות, והוא בטח מצטער עליה איפשהו בליבו. הוא נכנס למשהו שהיה מפתה מאוד להמשיך בו. והוא בטח לא גאה בעצמו. תנסי להתיחס לזה כמו שהיית מתיחסת לזה אם ילד היה עושה את זה. בסלחנות. כמובן שהוא צריך להחזיר את הכסף, לא צריך לוותר. אבל לא לכעוס עליו יותר מדי, אם זה אפשרי. לא להסית את כולם נגדו.
ושוב כל הכבוד, עשית מעשה אמיץ ונכון.
|
תוכן התגובה:
|