|
21/3/2005 21:46
|
מנסה עילום שם (מי שמזהה - גם בסדר)
|
מאת:
|
|
התלבטות לגבי כניסה לגן
|
כותרת:
|
ביתי תהייה בת שנתיים בספטמבר הקרוב. עד אז, היא תהייה בבית איתי. ההתלבטות שלי לגבי הכנסתה לגן מורכבת. מחד אני חוששת לגבי מידת בשלותה להתמודדות החברתית (מיד אסביר) ומאידך אני כבר משוועת למעט עצמאות ועבודה. הקטנטונת מאוד מפותחת ורבלית. מדברת חופשי והרבה ומביעה את רצונותיה ותחושותיה בצורה טובה מאוד. נראה גם שהיא מסתדרת עם מבוגרים (חלקם לפחות, יש כאלה שמשום מה מרתיעים או אפילו מפחידים אותה) הרבה יותר טוב מאשר עם ילדים בני גילה. הדאגה שלי מבוססת על כך שלדעתי היא ילדה מאוד עדינה. באינטרקציה שיש לה עם ילדים היא נסוגה בכל פעם שילד מנסה להתקרב לצעצוע שהיא משחקת בו. גם אם הצעצוע שלה וגם אם הילד שניגש אליה קטן ממנה משמעותית. לפעמים (תלוי במצב רוחה) היא ממש נבהלת ומגיבה קשה. מול ילדים יותר אסרטיביים שממש מושכים בכח וצעקים עליה היא ממש נבהלת ולא עומדת על שלה. בנוסף אני מרגישה שהיא לומדת לסמוך על התערבות של מבוגר ולא על עצמה (לרוב אני משתדלת לא להתערב אלא להנחות אותה לשמור על הצעצועים, אבל הורים אחרים מעירים לילדים שלהם וכך יוצא שהיא פשוט מחכה). אני מנסה לבלות בחברת ילדים בני גילה במידת האפשר אבל מרחב האפשרויות שיש לי בסביבה מוגבל והילדים איתם היא מתראה הינם בדר"כ יותר דומיננטיים. בקיצור, אני פוחדת להכניס אותה לגן שלא "יאכלו" אותה. מצד שני אני מבינה שהיא זקוקה להתנסות חברתית כדי ללמוד. אני פשוט רוצה שתהיה לה התנסות טובה שתאפשר לה לפתח בטחון חברתי ולא תבסס התנהגות חרדה ומזדנבת.
אני מקווה שצלחתי להבהיר את ההתלבטות שלי. מחכה בקוצר רוח לתשובות.
תודה, שולה לצורך העניין
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|