14/4/2005 21:50
|
תמרה
|
מאת:
|
לאמא ולרונה
|
כותרת:
|
רונה מקסימה. ולאמא, מצאתי את עצמי חושבת עלייך בימים האחרונים. אפילו היום כשהייתי בטויס אר אס לכמה דקות. חשבתי עלייך. מקווה מאד שמה שיש לי לומר יסייע לך כי זו הכוונה. מה שרונה עשתה זה מדהים וזה כיף אבל יש להניח שזה יעשה טוב לרגע שניים לכמה ימים ואת לא רוצה להרגיל את עצמך ואת ילדייך לחיות בתקווה שיהיו כל העת רונות מקסימות, אפילו שזה מקסים כי זה בסופו של דבר יטביע בילדייך דברים/אמונות/ציפיות שאולי לא יטיבו עימם לאורך הדרך. מאחר והנתון הוא שהכסף במחסור צריך לדעתי להתרכז בלבנות דברים וערכים אחרים שישרתו את ילדייך לכל חייהם. יבנו להם ביטחון עצמי, יכולות שאיפות וכו'. הרבה יותר קשה לגדל ילדים בלי צעצועים. כי אתה קונה לילדים ערמה של טויס אר אס ויש להם עם מה להתעסק. אבל הלוא זה לא באמת ובתמים נכון שצעצועים אלו הדרך היחידה להעניק לילדים אושר או כלים להתפתחות אבל אולי זו אכן הדרך הקלה. הרבה יותר קשה לשבור את הראש על איך להרגיל ולטעת בילד סקרנות, הרגלי למידה, ביטחון עצמי וכו'. וגם את ההכרה שצעצועים זו לא חזות הכל. אלו "צעצועים" שבאמת עשויים לשנות את חייהם ברבות השנים. לא חסרות דוגמאות לאנשים שלא באו מבית עם כסף אבל קיבלו צידה לדרך - רוחנית, חינוכית והצליחו בענק. חומר למחשבה. (בטח יזעזע אותך לשמוע מה אני אגיד עכשיו אבל לעצמי לעיתים בשביל לקבל פרופורציות הייתי עושה סיבוב בבתי החולים במחלקות קשות. בריאות זה באמת הרבה יותר חשוב מעוד רובוט וגם אמא אוהבת כמוך לא תמיד נמצאת בבתים עם כסף. תרגישו טוב. תמרה.
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|