אני לא יודעת בני כמה הילדים שלך אבל זה לא משנה, יכולה להגיד כמי שהתנדבה שנים באגודות להצלת חיות וגם כילדה שגדלה עם חיות שילדים לא יטפלו בחיה וה"עול" של הטיפול בחיה נופל על כתפי ההורה. ראיתי הרבה מאוד מקרים של חיות שנקנו/אומצו כי הילדים רצו ואז נמסרו כי הילדים לא טיפלו.
את תצטרכי לקנות אוכל, להחליף חול בארגז, לקחת את החתול לוטרינר, לשלם עבור הטיפולים בה (עיקור או סירוס, פרעושים, תולעים וכו'), וגם לנקות את הבית. יש לנו חתולה אחת עם שיער קצר ויש שערות בבית. לי זה לא מזיז כלל וכלל אבל אני יכולה להבין אותך לחלוטין. אולי תצליחי לגרום לילדיך לעזור לך עם הדברים האלו במקצת אבל האחריות היא עליך.
לא שמעתי מעולם על דלקות עיניים שעוברות מחתולים אבל תולעים כן יכולים לעבור. זה בעצם פרעושים שלא מטפלים בהם והם מטילים ביצים בבית והביצים האלו נהיות תולעים אם אוכלים אותן.
עוד נקודה למחשבה, חתולים שמטפלים בהם כמו שצריך חיים לפחות 15 שנה. זאת אומרת זאת התחייבות לטווח הארוך, הילדים שלך כבר יהיו בצבא או אחרי והחתול עוד יהיה.
אם את לא אוהבת חתולים ולא שלמה עם ההחלטה אז אל תקחי חתול.
חלופה אפשרית היא לקחת חיה קטנה - אוגר או שרקן. הם חיים 2-3 שנים. השערות שלהם לא מתפזרים בכל הבית, אני מניחה שאת תצטרכי לעזור בניקוי הכלוב, ולדאוג להזכיר להאכיל וכו'. זה יכול להיות גם מבחן טוב לילדים אם מטפלים בחיה הקטנה אז יוכלו לקבל חתול.
בהצלחה ואני מאוד שמחה שאת חושבת על זה בכובד ראש ולא קופצת ישר אחרי הילדים.
עינת
|
תוכן התגובה:
|
