|
29/1/2002 08:06
|
רותם א.
|
מאת:
|
|
טוב חנה, אני כבר לא יכולה להתאפק...
|
כותרת:
|
נראה לי שלכל התעוררות של תינוק בלילה יש סיבה. לפעמים הוא רעב, לפעמים הוא רוצה שיחבקו אותו, לפעמים הוא בודק שאנחנו נמצאים. אני קמה בלילה המון (כבר לא סופרת...) אבל תמיד בידיעה שאם הוא בוכה סימן שהוא רוצה משהו וזו הדרך שלו לבטא זאת. כמו שכבר נאמר, הקיבה שלהם קטנה, צורכת כל פעם כמויות קטנות ומעכלת במהירות. תינוקות לא נולדים עם היכולת לישון לילה שלם ולמשוך שעות רבות ללא אוכל. זה דבר שהם לומדים אותו במגביל לגדילתם ולהתפתחות המערכות שלהם. לי אישית, נראה שאת לא מרגילה אותה לשום דבר רע כשאת קמה בלילה ונותנת לה אוכל אלא להיפך - את משדרת לה שאת נמצאת, שאת שומרת עליה ונענית לצרכים שלה. כך נרכש אמון. בדיוק הבוקר דיברנו ותהינו איך בקיבוץ של פעם, בלינה המשותפת, תינוקות לא היו מתעוררים כל כך הרבה במשך הלילה. תינוק שמתעורר לאורך זמן ולא נענה, לומד שאין טעם להתעורר ולבכות כי במילא לא יגשו אליו. על זה מבוססת "שיטת חמש הדקות". מצטערת שיצא ארוך וגלש לנושאים אחרים. בשום אופן לא התכוונתי להטיף לך מוסר ואני מקווה שלא יצא כך ואם כן אני מתנצלת מראש ומבקשת שתזרקי ותשכחי. אני רוצה להציע לך להענות לתינוקת שלך ולתת לה אוכל בלילה, שום הרגל מגונה לא יצמח מזה... ועוד המלצה קטנה, לקרוא את הספר של ד"ר סירס - "הורים גם בלילה", לי הוא עזר לקבל יותר בהבנה את הלילות הלבנים שאנחנו עוברים עכשיו.
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|