אני זוכרת שלפני ההריון, כל אישה בהריון היתה נראית לי הדבר הכי יפה בעולם. ובזמן ההריון ממש לא הבנתי ממה כל ההתפעלות. נראיתי בעיני עצמי שמנה, לא יפה בכלל ולא מושכת. אני גם זוכרת את הסיוט של איזה אוהל נלבש היום.
את ממש מתארת תחושות שהיו גם לי. נהניתי כשהעובר זז, נהינתי המידיעה שאני בהריון, אבל זה הציק. אי אפשר לישון, זה מכביד...
חייבת להגיד שלמרות כל זה, עדיין הרגשתי שזאת חוויה מדהימה וכיפית.
ואני יכולה להבטיח לך עוד דבר: כמה חודשים אחרי שיולדים, אז שוב כל אישה בהריון נראית כמו קסם. זה חוזר :)
לא חושבת שזה התקף חרדה. אבל דעי לפחות את זה: את ממש לא לבד. למרות הכיפיות שבחוויה הזאת, זאת חוויה לא הכי נוחה מבחינה פיזית.
וחוץ מזה, כבר כתבתי פה בעבר על "קשר השתיקה" של נשים סביב המון נושאים שקשורים להריון ולידה. זה כנראה אחד מהם. לא מדברים על זה שהחוויה היא לא תמיד נעימה. הרבה יותר נשי לדבר עם הקסם, והפרפרים וההתרגשות.
אז הנה, את שוברת פה משהו בקשר הזה. יופי!
שימשיך בכיף (כמה שאפשר),
לימון
|
תוכן התגובה:
|
