חשבתי וחשבתי, ניסיתי לדמיין איך הייתי מרגישה כלפי ילד שכמעט היה מוציא את העין לבתי.
עד כמה שהצלחתי להפליג בדמיוני בתאור של מצב היפוטטי לא הגעתי לאלימות מילולית. לא כלפי הילד, אמו או הגננת.
ושוב, קשה להיות ככ בטוח עד שלא חווים באמת אבל נגיד ש....
אני חושבת שזה ענין של חינוך, וכנראה נתקלת במישהי שקצת חסר לה, חינוך, דרך ארץ והבנה בסיסית שכך לא פותרים כלום ובטח לא משמשים דוגמא לילד של איך להתנהג ולהתמודד עם כעס.
מה שאותי הפחיד זה האיום על בנך. אולי תרימי טלפון כשהיא תרגע כדי להתנצל
ולהסביר מה שיש לך. כל זה רק כדי לוודא שהיא באמת נ-ר-ג-ע-ה.
מה שמאד חשוב לדעתי מבחינתך זה גם להסביר לבנך את חומרת המעשה שעשה, שיבין שיכל לפגוע בילד אחר, אבל זה כבר נושא חדש.
לא נראה לי לערב שוטר, את רק תביאי אותה למקומות שלא עושים טוב לאף אחד ממסביבה.
|
תוכן התגובה:
|
