אני חיבת לומר לך שגם אני לא מתלהבת מהפיפיפרסים ובעצם הסיבה המטופשת שהתחלתי עם זה היא בגלל ששמעתי מהמון אנשים שהשיטה הזו מצליחה ומעבירה את תהליך הגמילה בנעימים וגם כי חשבתי שאולי הוא עשוי לצפות לזה אחרי הצפיה ב"גן של חני בלי טיטולים", אז נטיתי להסתמך על נסיון טוב של אמהות ולא על הדיעה חסרת הנסיון שלי. כעקרון אתמול-שלשום אני כבר הייתי מוכנה להכל....שיעשה בטיטול, בתחתול, בתחתון, ברצפה, על העציץ, באמבטיה - רק שיעשה! כי מאותו היום שבו פתחתי את ההודעה הוא נרתע מלעשות פיפי ממש תופס את הבולבול בכח ובוכה וזה קורע לי את הלב , אני ממש התחננתי עם דמעות בעיניים לפניו שירפה מעצמו וישחרר. בעלי ואני וגם הגננת לא אמרנו כלום בגנות הטיטול , אני חושבת שהוא רצה להמשיך עם תחתון כי זה נתן לו תחושה של בוגר וגם זה הרבה יותר נוח מטיטול. בכל אופן אתמול בגן, הגננת אמרה שהיא ראתה אותו במצוקה והבינה שהוא מתאפק היא שאלה אותו אם הוא רוצה טיטול ולהפתעתי הוא הסכים ומאותו הרגע הוא חזר לטיטול באופן טבעי (אני כבר לא שואלת אותו אם הוא רוצה אסלה או סיר אותחתון אלא פשוט שמה טיטול) את הפיפיפרסים גנזתי. עדיין אתמול באמבטיה היתה סצינת בכי כשהוא פתאום רצה לעשות פיפי אבל לא רצה לעשות באמבטיה והתחיל לבכות בהיסטריה שהוא סיים להתקלח ושאשים לו טיטול, ורק כשהוצאתי אותו ושמתי לו טיטול הוא נרגע ולא הסכים לחזור להתקלח כבר. זה לא שחזרתי לנקודת ההתחלה - טיטולים...חזרתי למקום הרבה יותר גרוע - גם הוא עושה עכשיו בטיטולים כמו בהתחלה, וגם פיתח לעצמו תסביך הוצאת פיפי. זה עצוב לי כי לא היו לו שום תסביכים בעבר ובטח לא עם הפיפי שלו ואני מרגישה שאני גרמתי לזה, עכשיו אני אתן לו לחזור לעצמו ורק כשהוא יבקש מיוזמתו שוב תחתון או אסלה ננסה לחזור ואם הוא לא יבקש? אני מניחה ...שאם חלילה זה יקרה אני שוב אנדנד לכן כאן ואבקש עצות. תודה לך סאלוש, את ממש אמפתית ומקסימה.
|
תוכן התגובה:
|