|
19/6/2005 09:36
|
שירין
|
מאת:
|
|
עידית - משתתפת בצערך.
|
כותרת:
|
מה שתמיד מנחם אותי כשאני חושבת על האנשים היקרים לי שאינם עוד, זה שהם חיים במידה רבה דרכי ודרך שאר בני המשפחה. מדי פעם כשאני עושה משהו, מקבלת החלטה, או סתם משתמשת בביטוי כלשהו, זה מזכיר לי אותם. מצאתי את עצמי אפילו מספרת לנגה פתאום אנקדוטה קטנה על סבתא שלי האהובה, שנפטרה כשהייתי בהריון (מה סבתא אהבה לאכול). ולשמוע את השם של סבתא שלי מבוט על-ידי הקטנטונת באמת יצר תחושה של המשכיות. חיבוק גדול...
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|