אני מסוגלת לרצות לחנוק את נעם כשהיא נכנסת לי לחדר באמצע, או יותר גרוע - בסוף הרדמה של אנה. פעם אפילו אמרתי לה - עופי מפה נעם, וכשלא זזה סיננתי - נעם אני יהרוג אותך! (ככה אמרתי, ולא -אהרוג). אחר כך התנצלתי נורא...
הם לא מתכוונים, הם לא אשמים, אבל רבאק להעיר לי אותה אחרי סשן של שלושת רבע שעה כשהגב שלי כבר שורף וגם הפטמה רק בגלל שהיאמרוצה שאני אנפח לה בלון? הלו, גם אני בנאדם.
אין לי עצות בשבילך. רק רציתי שתדע שגם בלי להיות בת להורים מכים יכולים להיות בנו אלימות וזעם כבושים.
אגב, אני לא אוהבת שצועקים. זה זכור לי כמפחיד. לא שלא יוצאת לי גם צעקה פה ושם. אבל בגדול משתדלת לא לצעוק
|
תוכן התגובה:
|
