כששחר היתה בת כמעט שנה אישפזו אותי בבית חולים (לא עלינו) כי חליתי, עד אז כל ניסיון לתת לה בקבוק לא הצליח, ברגע שהיא כנראה הבינה שאני לא שם והגיע הזמן לאכול היא אכלה סימילאק מהבקבוק כאילו היא נולדה איתו... ואני הייתי בטוחה שמהציצי היא תעבור ישר לכוסות.... כך שנראה לי שאם לא תהיי שם היא תשתה וזה גם יהיה לה טעים, מה שכן מכיוון שאת לא בטוחה עם הסימילאק את זה הייתי בודקת לפני הנסיעה ואולי רצוי שבעלך ינסה את זה ערב אחד כאשר את לא תהיי בבית. בכל זאת הייתי מנסה לייצר סטוק של חלב משלך שיהיה לו כשאת נעדרת ואז הוא פשוט (בתקווה) יאכיל אותה מהבקבוק (או כמו שאנחנו קראנו לו בהתחלה - הציצי של אבא).
תהני
ורד
|
תוכן התגובה:
|