בתור אחת שעברה את זה בילדותה (לצערי היתה לי גננת שלא ממש שיתפה פעולה עם ההורים והחליטה כלמיני החלטות על דעת עצמה. מזעזע, אבל נושא לדיון אחר) אני יכולה להצטרף ללימון ולהגיד שזה מאד מאד מאד לא נעים ולא רק זה - לי, אישית, זה גם לא עזר. פשוט גרם ל"החלפת סימפטומים" (לי היא מרחה את זה כי מצצתי אצבע), כמו שרוב הטיפולים הסימפטומטיים יעשו (יש שיגידו כל). אמא - נשמע לי שהמקום שאת נמצאת בו, עצם זה שאת מבינה שכנראה שיש משהו מאחורי כסיסת הציפורניים ואת אפילו מנסה לחפש ולעזור לה לפתור את שורש הבעיה - הוא המקום הנכון עבור הבת שלך. אני מאמינה שאם משהו מפריע לה - גם אם ה"מרה" תחסל את ההרגל הזה, היא תחליף אותו בהרגל אחר. עדיף למקד את האנרגיות בכיוון של טיפול עמוק יותר. אבל זו דעתי האישית לחלוטין, כמובן...
(ואגב - כשזה יתחיל להפריע לה - וזה יתחיל, תאמיני לי, מתישהו יתחיל להיות לה חשוב איך הציפורניים שלה נראות והיא תרצה לשים לק עם כל החברות) - רוב הסיכויים שהיא כבר תפסיק לבד, אם זה לא יגיע קודם).
ליאת, שמצצה אצבע, כססה ציפורניים, עישנה, אכלה המון..... ועוד היד נטויה :-)
|
תוכן התגובה:
|
