התערוכה הזו באה לי בזמן, אחרי כמה לילות לבנים עם בני שבהם חיבקתי הנקתי ורקדתי איתו ותוך כדי עוברות לי מחשבות, איך לכל הרוחות והשדים הוריי השאירו אותי לבד בבית התינוקות בגיל חודשיים (!!!) בלבד, כשרמקול שבקצהו השני יושבת השומרת שאמורה לבוא ולראות מה קורה אם אני בוכה... עשרות מטרים משם שבאחריותה עוד הרבה תינוקות וילדים... ככה גדלתי עם רמקול בלילה מטפלות בבוקר עד אחה"צ ומ16:00 - 20:00 עם ההורים. ילדות מאושרת!
עם כל הקושי אלך לראות את התערוכה.
|
תוכן התגובה:
|