(כמובן לא ל-100%) יש הדבקה בהרפס בילדות. לעיתים הזיהום הוא אפילו תת קליני ואיש לא מודע לו. לעיתים הוא מתבטא במחלה ממש לא סימפאטית. יש גם וירוסים שונים שגורמים לנגעים בפה כמו חצבת (שעכשיו די נדירה, בגלל החיסון) או הרפ-אנגינה. הבעיה בהרפס, שאצל חלק מהאנשים, בדגש על חלק, הוירוס "נרדם" בתאי עצב (גנגליון) ומתעורר מידי פעם בעקבות לחץ גופני או נפשי (למשל בתקופת בחינות, או בעקבות חשיפה לשמש) וגורם לנגע חוזר במקום מסויים. לנגע כזה עוזר מאד להשתמש בזוויראקס, בייחוד אם מתחילים בשימוש מיד לכשמרגישים שהשפעול של הוירוס מתחיל. מי שסובל משפעולים נעשה מומחה לאיבחון תחילת שפעול. מצב זה לא קורה אצל כל הנדבקים. להיפך, אצל מיעוט יחסי. לכן גם אמרתי, שלא סביר שיש נגעים מפושטים וחוזרים של הרפס. ד"ר רוית בן מאיר, רופאת שיניים והיפנותרפיסטית
|
תוכן התגובה:
|