כולם יודעים שתינוקות בוכים,זאת התקשורת היחידה שהם מקירים.וזה מזעיק אותנו ההורים לטפל בהם.לתת להם אוכל,מקום נעים לישון,אהבה,חום.משחק .זה בעיקר. הבן שלי בן 4 חודשים.ואני מוצאת את עצמי לא כל כך מצליחה תמיד לפענח אותו.מצד אחד הוא חייכן מאוד מאוד,מבסוט שוכב לו יכול להעסיק את עצמו. מצד שני הוא יכול פתאם לנדנד,אבל זה ברור הוא רוצה משהו,או חום ואהבה., זה מובן. אבל מדוע למשל כשמניחים אותו הוא עלול לפרוץ בזעקות.כאילו פשעתי. זה כבר בן שני.והחינוך שלי אותו חינוך פרט לזה שהוא כבר ילד שני וזה ההבדל.פחות נלחצים מדברים.אבל עדיין.אני חושבת למה לפעמים יש לו צרחות,האם רע לו.האם אסור לי להניח אותו מידי פעם.האם אני חייבת להיות צמודה אליו כל הזמן? האם כל בכי הוא מצוקה באמת? וכשבאים הוא פתאם מחייך,וכשהולכים לרגע לעשות משהו אחר.אז גם זה חוזר.אמא לשניים אבל השלב הזה הוא כל כך קצר.שאני לא מרגישה שאני בעלת ניסיון
|
תוכן התגובה:
|