קודם כל יקירתי, רוצי וקני לך את הדומיין הזה. הכי זול אצל היצרן www.isoc.org.il/. עכשיו, נכון שאומרים לך כל הזמן ללמוד את זה ואת זה ואת זה, כדי שתהיה לך תעודה? אז זהו, שלא. כי אם תקבלי את התעודה, אז בעצם את לוקחת מטריה מאובנת, ואת מה שיש ל ך לומר, תצטרכי לומר כמומחית במשהו אחר. ואת מומחית בליאתיתי, אז אני בעד שתלמדי מה שאת רוצה, כי זה תמיד טוב שלטבור יש זרם חילופין, גם פנימה לא רק החוצה. עכשיו, נניח שהדומיין שלך. את יושבת ואוספת את הפינותיתי שלך ללוקש אחד ארוך, ומציעה באמצעות האטצ'מנט הזה וקומוניקט טוב שקצת מסדר את שירותיך ואת עצמך כפינתיתי לווינט, ומשם בפירמידה יורדת לכל השאר. את יכולה גם כבר לייסד ספר (70 עמודים כבר יש לך ביד, לא?) קטן בשביל הנשמה, ועדיף באתר שלך. עכשיו, את יודעת מה? איך את מדברת? מה דעתך להציע את עצמך לרדיו? תתחילי מ-103 שזה הטופ של הדיבורים, ומשם בפירמידה שוב למטה, תמיד לעצור בזמן. ואיך את עוברת מסך? אותו דבר. זה די בנאלי, אבל די חרות לך על המצח שאת יועצת, שאת עוברת מעולה, שאת מתנסחת פנטסטי, ושמישהו עם כל הכישורים האלו עובד בייעוץ, ובגלל האקסטרות שלך (התנסחות מופלאתיתי בכתב, ויכולת אמפטיה כתובה שלא נראתה), זה מתחבר מאד לתקשורת, שהיא מכפילה יעילה מאד של מה שיכולת לעשות אולי ברמת הפרט. האם את רואה את עצמך יושבת מול אנשים? ואם כן, למה? האם זה הכרחי? לפעמים אני קוראת את כל האיוולת אודות האינטרנט כמדיום 'קר ומנוכר', וחוששת שאנשים מאמינים לזה. אם את צריכה פנים אל פנים, אני חושבת שניסוח מדויק יקדם ברזולוציה. טוב, רגע.
|
תוכן התגובה:
|