|
17/2/2002 21:02
|
יהודית שריג, פיסיותרפיסטית בשיקום רצפת האגן
|
מאת:
|
|
תשובות לחני ועדי... זהירות תשובות ארוכות!
|
כותרת:
|
שלום בנות,
ראשית אענה לעדי כיון שהתשובה לשאלתה קצרה יותר:
אפי-נו יכול לשמש לפני ואחרי לידה כפיד-בק לתרגול נכון של שרירי רצפת האגן. הוא מאפשר לראות, ע"ג השעון המנומטרי, כמה כוח מפעיל השריר במהלך הכיווץ ובמשך כמה זמן הוא מצליח לבצעו בצורה אפקטיבית. כך ניתן להיות בטוחים שמפעילים את השריר הנכון, במשך הזמן הרצוי, ובנוסף ניתן לעקוב אחר תהליך השיפור / חיזוק שלו לאחר הלידה. אפי-נו הנו למעשה הגרסה הכי קרובה לביו-פידבק שהמציא ד"ר ארנולד קגל המפורסם בשנות החמישים לצורך לימוד נשים כיצד לחזק נכון את שרירי רצפת אגנן, ותרגול באמצעותו הנו הצורה הכי קרובה לתרגילי קגל האוטנטיים כפי שתוארו ע"י ד"ר קגל, קרי באמצעות ביו-פידבק.
באשר לשאלתה של חני:
כאשר עושים שימוש נכון באפי-נו אין שום סכנה למתיחה בלתי הפיכה של פתח הנרתיק. מי שחושב שכך הוא מעולם לא טרח להשקיע מחשבה בעניין! כדי להבין מה מותח האפי-נו צריך ראשית לדעת שהרקמות הרכות בגופנו (אלו הניתנות למתיחה להבדיל מעצמות) מורכבות ממרכיבים אלסטיים (האלסטין = המרכיב הפסיבי ברקמת החיבור, והשריר = המרכיב האקטיבי, שלו גם יכולת כיווץ רפלקס הגנתי, המונע ממנו נזק) וממרכיב לא אלסטי (הקולגן, שתפקידו למנוע מתיחה בלתי הפיכה של האלסטין = כמו שקורה לגומי תחתון שאיבד את התכונות הוזיקו-אלסטיות שלו ונשאר מרופט).
מהי מתיחה נכונה? מתיחה נכונה אינה טראומתית לרקמות (= אינה מכאיבה, אינה מהירה ואינה גורמת לכיווץ רפלקס הגנתי בשריר!). היא איטית, ארוכה, והדרגתית. רק כך היא מגמישה את הקולגן במידה מספקת. האם המתיחה עלולה לגרום לנרתיק להשאר פעור? על כך אענה בשאלה: האם מתיחה הדרגתית ומכוונת של רקמות החיבור של פרקי הירך על-מנת שנוכל לבצע "שפגעט" גורמת לנו להשאר בשפגעט כל חיינו? האם אנו מתחילים בעקבות השפגעט ללכת בפיסוק מוגזם כל חיינו? ודאי שלא! ומדוע? משום שהרקמות האלסטיות, שאינן נפגעות מהמתיחה מאחר והן בנויות לה, מחזירות אותנו לטווח תנועה תפקודי! אז מה כן הורס את פתח הנרתיק, מותח אותו ללא תקנה ומעוות אותו? רק מתיחה טראומתית, כמו זו הקורת במהלך לידה מהירה מדי, ברוטאלית, וללא הכנה מתאימה של הרקמות, בעיקר אם אין לאישה גמישות טבעית מולדת בכל הגוף! לידה כזו גורמת לקרע של הקולגן של רקמת החיבור, אותה רקמה שעליה תלויים איברינו הפנימיים, בה עטופים כלי הדם והעצבים, וממנה מתחילים ונגמרים שרירי רצפת האגן! קרע של רקמות החיבור הנו בלתי הפיך (רק ניתוח יתקנו!!!) נזק לקולגן גורם לצניחת אברי המין, לדליפות שתן וצואה, לתפקוד לא יעיל של שרירי רצפת האגן ובסופו של דבר גם להתרפטותו של האלסטין!
ועכשיו תצטרכי לבחור למי להאמין...להגיון שמאחורי דברי + לנסיונה של אורית או לדבריה של מיילדת טובה וותיקה אך לא ממש מעודכנת?
בהצלחה,
יהודית שריג.
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|
