|
27/11/2005 09:29
|
רותי קרני הורוביץ
|
מאת:
|
|
תיתי יקרה, תודה. שוב חוזר הניגון: עדיף להיות מאד עשיר ומאד בריא וגם רופא שיניים, אם אפשר
|
כותרת:
|
כדי למקסם את הסבירות ליפול גם על רופא טוב (הסייעת לא משקרת לרופאים איז שי?), שלא מחפף (אז מוניטין רב זה גם לא טוב?, סתם), שגם עובד עם טכנאי ומעבדה מצוינים וגם לא חוסך עליהם (הבנתי מעיון באתר המאלף שזו בעיה גדולה). טוב, החיים פשוטים, ויפים בל נשכח לרגע. הו, תמימות קדושה. ולכשעצמי, כנראה שלעולם (או בחודשיים הקרובים לפחות) לנצח לא אדע האם נסיכת המתכת תחת עדשת הכתר אצילה היא, אצילה למחצה, או סתם דלוחה ועצלה. אני מניחה שהחניכיים אינן משקרות ולאורך זמן נסוגות בסלידה מהפח הפושטי. אני לא שואלת. לא בטוחה שאני רוצה לדעת. אוף, למה למה אין פיקוח על חמרים? אני צריכה לבוא עם דולה לרופא שיניים? ובכלל, למה נגזר על החלק היחיד הגלוי בשלד שלנו, במצב נושם סביר, לקרוס כך? אני לא אוכלת את הסיפור על מתוקים. תראי בספארי, יש בעיה גדולה עם עששת לחיות. סמכי על הוטרינר הראשי שהוא ממעט להאכיל את ראם הסהרה, ראם הנבל, הגנו והצבי תומסון הבמבי החמוד בשוקולד. מה שכן - הם כל היום טוחנים דגנים. ותחשבו על זה...
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|