קודם כל את תמיד אומרת תודה, אז אל תשוויצי (:
דבר שני, כל מה שאת כותבת לא סותר במאום את הרצון לדעת שהגעתי, שנתתי *ו ק י ב ל ו*, ואולי אולי אפילו שעזרתי.
וכמו שאני בטוחה שאם מישהו ברחוב יעזור לך להרים מטבעות שהתפזרו לך מהארנק את תחייכי אליו ותחזירי לו בתודה, לא רואה למה כאן בוחרים להמנע מהנימוס המאוד מאוד בסיסי הזה. אלמנטרי ווטסון (?), לא? כמו שכתבתי כבר, בעייני זה בעצם כבוד בסיסי לבני אדם.
ביקשת עזרה? תשובה?- קיבלת? - תגידי תודה. תגידי קיבלתי. תגידי קראתי. אבל תגידי.
סתם עולה לי בראש ה"סליחה מה השעה?" או "סליחה איך אני מגיע ל.." שקורים בבחוץ לא מעט. תארו לכן שאחרי התשובה פשוט נסתובב ונלך לדרכנו.
וד"א, אם ה"תודה" היתה הדבר היחידי שאני למשל מקבלת מכאן, כבר מזמן לא הייתי כותבת כלום. כמובן שיש עוד המון, כולל הנתינה עצמה, כולל החשיבה, ההבנות.. כל מיני. אבל כאמור - זה לא סותר, ולא עושה את זה יותר לעניין. ליאתיתי.
|
תוכן התגובה:
|