ראשית מזדהה איתך עד מאוד, המצב אצלנו דומה. וגם לי, לא פעם בא לקום ולעזוב הכל. ובכל זאת.... אולי כן ניתן להגיע לעמק השווה, אנחנו הגענו למסקנה כאשר הדברים ברורים וחד משמעיים, הימים זורמים פחות או יותר... אתה אחראי על: חשבונות, קניות, סידור הקניות, מקלחות, רכבים, סיפור. אני אחראית על : (כל היתר), ניקיון הבית, כביסות, קניית בגדים, הלבשת הילדים לאחר המקלחת וכו. ממש ירדנו עד לפרטים הקטנים, בכדי שיהיה סדר, כל אחד יודע בדיוק מה תפקידו. נכון שלפעמים ממש נמאס ולפעמים לא..... ויש הרמוניה בסך הכל. נסי לראות את נקודות האור שבו (אני בטוחה שיש כאלו, הלוא התחתנתם מתוך בחירה חופשית). השתדלי לעשות הכל, להבליג, להעיר, לדבר, לבכות לצחוק. תמיד, בכל שלב אפשר לפרק את החבילה....... התאוריה שלי היא שעכשיו אנחנו בתקופה מטורפת שכזו, אבל כשהילדים יגדלו הכל יהיה בסדר .. כך אני מקווה לפחות. כל טוב לך ושבוע טוב....
|
תוכן התגובה:
|