פורום השבוע אינדקס אופנה יוגה גברים וצירים היום שאחרי הצילו צירים תזונה מאמרים חדשות ראשי

12/3/2006 11:51 רותי קרני הורוביץ מאת: מסכימה להודות בעובדות, אבל לא באשמה, ובכל מקרה בעיה עם האהבה שמעבר לפינה כותרת: לימורית, את רוצה את הזוועה לנגד העיניים. למה להסיק מכך שהחיים קצרים? האם חיים של מאה שנה הם ארוכים? עשרים שנה קצרים? אנשים מתים וזה אומר שהחיים שלנו בסכנה. כל רגע. שבירים. כרופאה, האם את מצליחה באמת לרפא אנשים? להפוך אותם גמישים ובלתי שבירים? בלתי ניתנים לחדירה ולריסוק? לטעמי הגישה הגורסת שהחיים קצרים ומסיקה מכך שיש לנצלם עד תום היא תבוסתנית כשהיא באה מצד אנשי רפואה, ואת בחברה טובה. רובכם עוסקים בפרקטיקה, כי אנשים מתים שם כל הזמן ואתם באיאר של הצלת חיים ולא במחקר השבריריות הזו, גורמים, מהלך ודרכי ריפוי. אך בשורה התחתונה מצטרפת אליך שאסור לקמץ באהבה. תוכן התגובה: תגובות נוספות 10/3/2006  12:42 תודה על התזכורת - מיקי.ג 10/3/2006  14:07 תודה על השיר מיקי. מקסים. (ל"ת) - ורדית 10/3/2006  16:34 תודה. לשתיכן. (ל"ת) - ליאתיתי 10/3/2006  16:41 מורידה את הכובע - גלה 10/3/2006  18:47 ואני רצה להשלים עם בעלי שבגלל ההורמונים של תחילת ההריון אני עושה לו את המוות, מסכן שלי. (ל"ת) - לילך 10/3/2006  20:40 תודה לכולכן על התגובות החמות! (ל"ת) - לימורית

כל הזכויות שמורות לאמנות הלידה © יצירת קשר     תקנון ותנאי שימוש