בתור אחת שאוהבת לחוות את החיים ולהנות מהם, ואני יכולה להעיד על עצמי, שלמרות שלפי הנתונים יכולתי לכתוב מונולוג דומה לשלך, אני תופסת את החיים שלי כמאושרים, ואני מוצאת איך להנות מהם. אני מציעה לך קודם כל, לקחת את הספר שקיבלת, לצאת עם הילדים בשבת לגינה (לא כתבת בני כמה הם, אבל לרוב הם לא צריכים אותך שם בצמידות) ולהתחיל לקרוא שם את הספר. גם אם תקראי רק 4 עמודים, תקבלי תחושה של "ואוו, יש לי פנאי!" אפשר לחפש איך אפשר לבלות ערב בלי שיעלה הרבה כסף, ואפשר ערב אחד לא להכין צהריים למחר, אפשר לחפף לפעמים, אולי את תופסת את תפקידך האימהי ברצינות תהומית, ואני מבטיחה לך שלא יקרה כלום אם תעגלי פינות פה ושם. העיקרון הוא קודם כל לזכור, שאכן, כפי שאת כותבת, אין טעם לחיים אם את הופכת לרובוט שמשרת את כולם והוא עצמו חסר שמחת חיים. ואם העיקרון הזה מספיק ברור לך, והחשיבות שלו מספיק כבדת משקל, אז אין בעיה לוותר ערב אחד על בישולים או אפילו על אמבטיות כסידרן, כי את תביני שגם לשבת רגל על רגל ולקרוא ספר או עיתון זהו ערך לא פחות חשוב.
|
תוכן התגובה:
|