מה שאת מתארת הוא לגמרי בטווח הנורמלי לגיל הזה. יכול להיות שהבת שלך הייתה עצמאית באופן יוצא דופן, אבל להרבה תינוקות יש חרדת נטישה שמתחילה (לפחות לפי הספרים, יש המון וריאציות) בסביבות גיל 8 חודשים, השיא הוא לקראת שנה ו-3, או שנה וחצי, ולקראת גיל שנתיים זה דועך. לשאלתך, כל המחקרים מראים שהדרך הכי טובה לפתח בילד שלך ביטחון עצמי זה להיות קשובה לו ולצרכים שלו. לקראת גיל שנה וחצי אפשר להתחיל "לאמן" אותו בלהיות לבד, לצאת מהחדר לשניה ולחזור, למשל, או לשחק איתו משחקי "קוקו" (להסתיר את הפנים ולגלות), אומרים שזה עוזר לתינוקות לדעת שגם אם האם נעלמת - היא תשוב... אבל לדעתי, לפחות, לא כדאי להתחיל "לחנך" אותו ופשוט להשאיר אותו לבד בכוונה, כי זה לא ממש יעזור לדעתי. שני הדברים הכי חשובים לביטחון עצמי אצל ילד הם אהבה ללא תנאים וקבלה ללא תנאים, וחלק מהעניין הזה הוא לקבל שהילד צריך אותך לידו יותר מאשר אחותו... אל תדאגי, זה ממש לא אומר שהוא יהיה ככה כל החיים, אבל יש לו צורך כזה עכשיו, ובגיל כזה לדעתי צריך פשוט לבוא לקראתו. ברור שאם את צריכה לצאת לאיזה מקום, לא תשבי בבית כי הוא בוכה - אבל במגבלות השהות שלך איתו, תנסי להיענות לצורך הזה שלו. זה יעבור. בהצלחה!
|
תוכן התגובה:
|
