|
15/3/2002 15:25
|
רותי קרני הורוביץ
|
מאת:
|
|
גלית, אולי את מינקת מלידה, ולדנה, יש כאן לפחות עוד אוהדת אחת, אם כי מכורח
|
כותרת:
|
גלית יקרה, אנא הפסיקי להוציא לי את העיניים עם צרות העשירים שלך (בדיחה, צחוק, ומתוך חזי הלא ממש גדוש..). אני מקווה שאיני מרגיזה או גורמת לך לחוש שלא בנוח עם דבריי, שכן, כאמור במשפט הקודם, אך האם עולה על דעתך לשקול ולהיות פורצת הדרך בת דורנו למקצוע המינקת? אני רצינית לחלוטין! ואני חושבת שהחלב שלך שווה הרבה יותר כסף מכל תרכובת מזון לתינוקות. הידעת שבחברה החרדית ישנו אשכרה בנק חלב אם? מכל מקום, איני יודעת האם עצתי זו לך היא טריוויאלית: לייבש את עצמך באמצעות אי השקייה, או בפשטות - לגזור על עצמך תענית נוזלים ולצרוך רק את ההכרחי לבריאותך. אם מתאים, אבקש מטובה מרשם. ובעניין צרות העשירים, בשעות בין הערביים, כשכל העטלפים והשדים של קורנליה צווחים בראשי, וממילא חלב מועט בלבד זורם בנהרות, או אז מופיעות (רק אצלי, מן הסתם) מחשבות רדופות באשר למוצר הדם הלבנבן הזה שאת כולן ניתן פחות או יותר לנקז לשלולית אחת שנוסחתה הקבלה מבהילה בין היכולת לייצר חלב ליכולת לאהוב. ובנבדל - לדנה'לה. גם אני האדמתי השנה. מה אפשר לעשות כשכל יום רואים לך ערוץ חמש בווליום היסטרי, מרעידים את הקירות בכל גול, קרן ופנדל, מתווכחים בלהיטות על האדום של נימני (אני יודעת, לא מכוחותינו ובכ"ז), ומריצים אותי למצוא כפפות בדיוק כמו של שביט אלימלך?
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|