 |
 |
|
| פורום | השבוע | אינדקס | אופנה | יוגה | גברים וצירים | היום שאחרי | הצילו צירים | תזונה | מאמרים | חדשות | ראשי |
| 11/3/2001 19:08 | טלילה | מאת: |
| ברית מילה - נושא כאוב... (ארוך) | כותרת: | |
|
הי סיוון! ובכן, ברית מילה... כבר קראתי וחשבתי וכתבתי המון בנושא, גם כאן בפורום, וכל פעם הוא מטריד ואפילו מכאיב מחדש. אז הנה כמה מילים בנושא, ובסוף גם כמה לינקים. אני בהריון ראשון, ובתחילת ההריון קיוויתי מאד שזו תהיה בת, כדי שלא אצטרך להתמודד עם הנושא הזה של המילה. נו, אז מה את חושבת? בטח שיש לי בן... ואני שמחה ומאושרת ואוהבת אותו עד דמעות, מה שכמובן הופך את כל הדיון בברית מילה לבעייתי ומסובך עוד יותר, ובעיקר מוחשי עד כאב. אחרי המון התלבטויות, והתיעצויות, וקריאה בנושא, אני חושבת שכנראה בני יעבור ברית (את לא יכולה לתאר לעצמך כמה קשה לי לכתוב את המילים האלו. אני ממש בוכה עכשיו, וזו לא מטאפורה. אפילו מבחינה תחבירית, לא יכולתי להשתמש בגוף ראשון "אני אעשה לבן שלי..." - זה פשוט כל-כך איום בעיני!) אז למה בכל זאת? כי צעד כזה, שהוא בהחלט חריג בחברה הבלתי-סובלנית שלנו, דורש לדעתי החלטה נחושה ואמונה חזקה בצדקת העניין מצד שני ההורים, אמא ואבא כאחד. על מה אני מדברת? להלן ההסבר. שנינו, גם בעלי וגם אני, חושבים שחיתוך איבר המין של תינוקנו הוא מעשה ברברי, מיותר (ואולי אף מסוכן) מבחינה רפואית, בלתי מוסרי ונוגד את כל מה שאנחנו מאמינים בו. ההבדל בינינו הוא באופן שבו אנחנו רואים את טובת הילד בהקשר הזה. בניגוד אלי, בעלי חושב שהפגיעה הנפשית-החברתית שעשויה להיגרם לילד כתוצאה מהשונות הגופנית הזו (היותו לא-נימול), תהיה רבה וקשה יותר מהפגיעה הנפשית-הגופנית שתיגרם לו כתוצאה מביצוע החיתוך ע"י רופא מיומן, ובהרדמה מקומית. כגבר, אין לי ספק שבעלי יודע הרבה יותר ממני על רגישותם הרבה-עד-למאוד של גברים בכל הנוגע לאיבר מינם (כפי שכתבה לי פעם ליא, בחוכמתה ובהבנתה הרבה), אבל לא הנימוק הזה הוא ש"שיכנע" אותי. עם שונות גופנית ניתן להתמודד: הלא ישנם ילדים בריאים בנפשם, בטוחים בעצמם ומקובלים חברתית למרות שהם שונים גופנית באופן בולט כזה או אחר: ג'ינג'ים, בעלי אף ארוך, אוזניים בולטות או שומה על הלחי, ועוד ועוד. העניין הוא שכדי להיות בטוחים ומאושרים, ילדים (ובפרט אם הם שונים במשהו) זקוקים לכל העזרה והתמיכה שניתן לקבל מהבית, מאמא ומאבא, ולשם כך נחוץ שההורים בעצמם ישדרו בטחון לילד (מתוך אמונה פנימית, כמובן) שאכן, הוא אהוב ומקובל בדיוק כפי שהוא, על כל מכלול תכונותיו הגופניות. במקרה של ילדים לא-נימולים בחברה הישראלית, נראה לי שחשוב במיוחד ששני ההורים יהיו שלמים לחלוטין עם ההחלטה ויחושו שאכן פעלו לטובת ילדם בכך שנמנעו מלמול אותו. הלא אין ספק שהילד יהיה שונה מהבחינה הזו מהרוב המוחלט של הילדים סביבו, ואם בנוסף המסר מהבית יהיה מהוסס ודו-משמעי, השוני אכן עלול לגרום לפגיעה חברתית ורגשית. כלומר, ללא התמיכה הבלתי-מסויגת של בעלי, וללא האמונה שלו שאי-ביצוע ברית מילה הוא אכן המהלך הנכון ביותר לטובת ילדנו, נראה לי שיהיה קשה מאד ליצור עבור הילד שלי סביבה תומכת ואוהדת בנוגע לנושא הזה, סביבה שאני תופסת אותה כחיונית לצורך התמודדות מוצלחת שלו עם השונות שאכפה עליו בעצם השארתו שלם (לא-נימול). הלוואי שיכולתי לנהוג אחרת. הלוואי שהייתי מרגישה חזקה מספיק כדי לספק לילדי סביבה תומכת ואוהדת כזו בעצמי. הלוואי שהייתי מצליחה לשכנע את בעלי שאי-ביצוע ברית מילה הוא הצעד הטוב ביותר עבור ילדנו (הבעיה היא שבכל מה שנוגע לנימוקים שכליים-רציונליים הוא מסכים איתי באופן מוחלט, ומקור אי-ההסכמה הוא רגשי. וברגשות, כידוע, קשה לשכנע...). הלוואי... אני מתמודדת באופן רגשי ונסער ביותר עם הנושא הזה עוד מלפני תחילת ההריון, במהלך 8-9 החודשים האחרונים. אחד הדברים שעזרו לי להתחיל להרגע ולהשלים עם המחשבה שילדי אכן יעבור ברית מילה הם מילותיה של (מי אם לא) ליא, שנאמרו בהקשר אחר לגמרי (במהלך דיון באפשרויות המוגבלות מאד שעומדות לרשותה ללידה טבעית לפי רצונה) - שלפעמים עדיף לזהות את מה שלא ניתן לשנות ולא ניתן להתאים לרצוננו למרות כל המאמצים, ולהשלים איתו. בכך גם אתרום לילד הגדל בתוכי (ובועט במרץ ברגעים אלו ממש...) אווירה רגועה ושלווה לגדול בתוכה, וגם אמנע מלאבד בעצמי את האושר והכייף שבהריון ובחוויה הזוגית המדהימה שעוברת עלי ועל בעלי, שמלווה אותי לכל בדיקה, מעודד ותומך, ומהווה שותף נלהב ואמיתי לכל רצונותי ותוכנייותי ללדת בלידה טבעית מחוץ לבית החולים. ועוד משהו חשוב בנוגע לפורום של IOL : אני קוראת ותיקה ומתמידה של הפורום הזה מאז תחילתו (ומשתתפת בו באופן פעיל לעיתים רחוקות מאד), ולדעתי דווקא הפורום עצמו הוא לא מקום מוצלח במיוחד להתחיל בו. עדיף קודם להיכנס לקהילה, לקרוא הפניות ומאמרים, ובעיקר לעבור קודם על הלינקים מאתר "חופש", שהלינק אליו מצורף למטה, (אישית אני ממליצה להתחיל מהמאמר של חנוך בן-ימי "קורבן הברית", שמכיל הרבה מהנאמר בכל המאמרים והאתרים האחרים), ורק אחרי שקראת דבר או שניים בנושא כדאי לגשת ולקרוא מה כותבים אנשים בפורום. הסיבה לכך היא שהפורום מכיל המון התלהמות, אלימות מילולית או סתם המצאות דמיוניות (של שני הצדדים, התומכים והמתנגדים כאחד), ורצוי לבוא עם ידע מוקדם שיאפשר לך לעשות סינון ולהכניס לפרופורציות את הדברים שנאמרים שם. יצא ארוך... מקווה שזה תרם במשהו, ובכל מקרה - תודה על ההקשבה.. לינק לקהילת "ברית מילה - בעד ונגד" של IOL : http://www2.iol.co.il/communities/brit-mila לינק לאתר "ברית מילה" של ארגון "חופש" (הלינק מופיע גם בקהילה ב- IOL): http://www.britmila.org.il |
תוכן התגובה: | |
תגובות נוספות
| 11/3/2001 00:16 | הי סיון, אני לא מלתי את בני, ואשמח לדבר איתך בנושא כאן או בכל מסגרת אחרת (לת) - דיאנה |  |
| 11/3/2001 08:50 | Its not about me but - meira | |
| 11/3/2001 09:35 | הי סיון, ישנה גם עמותת ק.ה.ל - קהילת הורים ללא נימולים - רותי קרני הורוביץ | |
| 11/3/2001 14:46 | יש בiol פורום בעד ונגד ברית מילה תמצאי שם הרבה אנשים שיתמכו בך ויפנו אותךלקהילות תומכות - תותשדה | |
| 11/3/2001 21:35 | הי טלילה, תודה על השיתוף הכן ומעומק הלב בהחלטה כה משמעותית (ל"ת) - רותי קרני הורוביץ | |
| 11/3/2001 22:26 | לטלילה - סיון | |
| 13/3/2001 11:07 | הי טלילה ! - ענתי | |