29/11/2006 08:44
|
דרורית אמיתי-דרור
|
מאת:
|
בהמשך להודעה של אמא של בןבן (אמא מפורום אחר) - נזכרתי שוב בסיפור : על לימודי התנ"ך בבית הספר היסודי ואני משתפת אתכן, סתם כך (כבר הקלדתי, כבר ניזכרתי - אז "להנאתכן":)
|
כותרת:
|
ולכבוד בןבן - סיפור על מורה שמלמדת תורה (מחנכת) שקרה במציאות ואני יכולה להעיד מקרוב: תלמיד בן 12, נחמד, משתף פעולה, עירני, בעל חשיבה עצמאית (אתם שמים לב שאני לא ממש אובייקטיבית) ומחזיק בבית אב אוהב תנ"ך והיסטוריה שמספר לו את סיפורי התנ"ך עם ראייה ביקורתית - וזה בוודאי משפיע עליו. גם הבחורצ´יק הזה רוצה לבטא את דיעותיו כשהוא לומד בכיתה ה´ את סיפורי המקרא בבית ספר (ממלכתי לא דתי): יש לו השגות מוסריות, אתיות, ענייניות משלו שאותן הוא נוהג להביע בכיתה בנימוס המקובל אבל לא מוותר מנסה להעלות את מה שלא נראה לו. דוגמאות? בבקשה: בסיפור דוד ובת שבע (שליחת אוריה החתי למלחמה) הוא עולה על החלק המסובך מוסרית ומעיר, בסיפור אברהם, הגר ושרה (גירוש הגר וישמעאל) הוא מעלה קושיות מוסריות וכו´. יפה, לא? התלמיד חושב ומפעיל את גלגלי המוח והמצפון! הוא גם אחד היחידים שאוהב תנ"ך והיסטוריה (מקצועות לא פופולאריים) ועירני בשיעור. ואז מה קורה? אמא של הבחור נקראת למחנכת שאומרת לה: "אני מבקשת שתדברי בבית עם איל (כן, זהו הבן הצעיר שלי וזו המורה שלו וזו אני שיושבת מולה) ותמסרי לו שלא ישתתף (כלומר: לא יצביע ויביע את דעתו. "מותר" לו להיות בכיתה...) בשיעורי תנ"ך כי הוא אומר דברים שאינם מתאימים לעמדת משרד החינוך וזה מקלקל לי את השיעור...." (ציטוט מדוייק - למרות השנים שעברו. את המשפטים הללו לא שכחתי.)
מקווה שבןבן יגלה גישה אוהבת וגם אישית, חושבת, מבקרת ויצירתית לספר הספרים שהמורה של בןבן תמצא דרך אחרת.....
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|