|
28/3/2002 22:24
|
יסמין
|
מאת:
|
|
לטלי - אמנם לא חייבים לאכול את מיקה, אך נראה לי שמדובר פה בעיקר ב"איך" ופחות ב"מה"
|
כותרת:
|
כלומר, רותי ודיאנה וגם אפרת מתייחסות גם לסגנון ולא רק לסוגייה העוסקת ביעילות האפי-נו. אני בטוחה שרותי ואילנה בחרו לשווק את האפי-נו מתוך שיקולים של טובת היולדת, ומתוך הבנה מקצועית של השיפור ברמת החיים של נשים רבות שאולי לא יצטרכו יותר לחוות קרעים או אפיזיוטומיה, וזאת לאחר בדיקה מקצועית של יעילותו לעומת העיסוי ובכלל. אני משערת שדיאנה מצטערת על כך שבתקופת ההריונות שלה לא יכלה להנות מחסדי האפי-נו ונאלצה לעבור את שעברה (וכל מילה שלה בסלע, על בשרי חוויתי). להבנתי אף אחת מהן לא מוחה על עצם הבעת דעה שונה משלהן, אלא בעיקר על סגנון, על התייחסות אל המקום האינטימי הזה שלנו הנשים, הנרתיק, וכאמור מביאות את דעתן שלהן. ואני תוהה - מה יותר מרתיע: להכניס בלון בגודל איבר מין זכרי קטנטן לנרתיק, ואז לנפח אותו עד לגודל ראשו של תינוקך שלך האמור להיוולד משם, או לחילופין - להיחתך במקום האינטימי שלך ולעבור אח"כ יסורים רבים. בתור מדריכת הכנה ללידה אני יודעת שהחשש הראשון של האימהות לעתיד הוא האם יהי צורך בחתך (והשני הוא כמובן מי תהיה המילדת שלהן, ויש קשר בין הדברים). אז כמובן שעלינו לדאוג בקשר לכל דבר הקשור בגופינו ולהחליט החלטה מושכלת, אבל הסגנון והכינוי היסטרית למי שאולי סובלת עד היום מתוצאות האפיזיוטומיה הוא קצת צורם.
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|