|
2/4/2002 17:43
|
ליא
|
מאת:
|
|
משתתפים יקרים
|
כותרת:
|
אל תיהיו כל כך תמימים ואל תתנו לאדם אחד שחסרים לו ריגושים בחיים- לעצבן אותכם. אני מוכנה לחתום שמאחורי "אלמונית, פלונית, נטע-לי, וזאת שהתחזתה לכרמית" מסתתר אותו/ה כותב, שרצתה/ה לתת גיבוי לבוטות של עצמו, כיוון שאחרי התגובה הראשונה הוא/היא כנראה שם/ה לב שלבד זה יראה רע מדי, אם אף אחד לא יסכים איתו. הרושם שנוצר הוא רע הרבה יותר כמובן, ונותן הרגשה שהפורום מלא בגועל נפש, אבל אני אומרת לכם- זה רק משתתף/ת אחד (והוא/היא השאיר את חותמו המכוער גם בדיונים אחרים כאן). אפשר לראות את בקלות, בהודעות הראשונות, לפי סמיכות השעות בהן הן שוגרו. מאוחר יותר הוא/היא נתן/ה לעצמו עוד כמה חיזוקים. יגור- אל תיקח ללב. אם כבר שאלת ואם אני כבר פה- לגבי מיעט התגובות אליך- אני אישית אכן לא קוראת בגלל האורך וחוסר הזמן. אני בדרך כלל מרפרפת מעל הפורום כשתינוק אחד ביד- בדרך להחלפת חיתול, או משהו דומה. הודעות קצרות שמעניינות אותי זוכות להיקרא ואם אפשר- גם לתגובה, וההודעות שלך תמיד מתוייקות אצלי בראש בתיקיה-"לקריאה מאוחרת יותר כשיהיה לי יותר זמן להתעמק". כמובן שהזמן הזה עוד לא הגיע- אבל אנא- אל תפסיק לכתוב ואל תפסיק להתפלסף. אני חושבת שדווקא הנושאים הפילוסופיים הם אלה שנותנים רוח לפורום, והדברים הארציים- עוזרים לנו לעבור את היום-יום, אבל לא משאירים לנו חומר למחשבה. כפי שאתה רואה- גם אני חוטאה בהודעות ארוכות מדי, למרות שהם עוברות צנזור עצמי כדי לקצר ולהגביר את החשיפה שלהם- זה לט הולך לי. וגם אני זוכה למעט תגובות.
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|