לימ יקרה. המצב שאת מתארת מוכר לנו גם מפז הגדולה וגם משיר הקטן. הדבר היחידי שקצת מרגיע אצלנו הוא שירים אהובים, אמירות מבינות בטון מרגיע, הלבשה יעילה ככל האפשר, והרבה סבלנות. אני משתדלת להלביש בשכיבה רק את ההכרחי, ואת השאר (רגליות או שכבה שנייה או גרביים וכד') לעשות כבר בישיבה מול אבא, אחות גדולה, ילדים אחרים או כל דבר מושך תשומת לב אחר, ואז כבר יש רגיעה של ממש וההתנגדות פוחתת. עם קצת אופטימיות הקיץ יגיע בקרוב ונגאל מעונשו של זה. בהצלחה ועם המון סבלנות, כי זה עובר.
|
תוכן התגובה:
|