אני, בימים כאלה (של נשכנות יתר), נמצאת עם האצבע על הדופק. לא על הציצי, ועם העיניים על העיניים של היונק(ת), וכשאני מזהה במבט רמז לנשיכה קרבה, אני מכניסה אצבע בין החניכיים, כדי לעצור את הנשיכה.
כשלא מצוננים, נשיכה אצלינו היא תמיד לקראת סוף ההנקה, ואז מסיימים את ההנקה.
עוד טריק שעזר הוא הבא: במצב של עיניים לעיניים, ואני רואה שהולכת להיות נשיכה, אני מוציאה לשון (כשהיא צמודה לשפה התחתונה, בדומה ליונק שמוציא לשון לציץ לפני היניקה), בתקווה שהיונק(ת) תחקה אותי, ותחצוץ, כרגיל, עם הלשון בין השיניים לשד. אם היא לא חיקתה אותי, היא פרצה בצחוק, וגם זה מצב טוב - אי אפשר לנשוך כך
|
תוכן התגובה:
|