כפי שכתב יגור, חלב אם מכיל נוגדני IgA שהם נוגדנים שמגנים על דפנות המעיים, אך יחד עם זאת, ידוע לי כי מעיו של תינוק חדירים לחלבונים גדולים, בעוד שמעיו של תינוק מעל גיל שנה כבר אינם חדירים כפי שהיו. דמו את מעיו של התינוק למסננת בעלת חורים גדולים, אשר קטנים ככל שגילו של התינוק עולה. (במונח המדעי, יש יותר tight junctions בין האנטרוציטים) ולכן בחודשים הראשונים לחיי התינוק, הוא אינו בשל לאכילת מוצקים או חלב פרה,כיוון שחלבונים מהתזונה יכולים לעבור בשלמותם לדם ולגרום לתגובה אלרגית. אני מניחה שהמטרה המקורית היא לאפשר לנוגדנים לעבור בשלמותם מחלב האם דרך המעי וישירות לדם. אחרת, איך נסביר את העובדה שכאשר האם חולה וממשיכה להניק התינוק מתחסן? אילו דמו של התינוק הכיל אך ורק את נוגדני האם שעברו במהלך ההריון דרך השיליה, הרי שלא היה מתחסן בעזרת החלב כשאמו חולה! מכאן ההמלצה שלא להתחיל עם מתן מזון מוצק לפני גיל שישה חודשים, בדיוק בגלל בשלות המעי ו"צמצום גודל החורים" בו.
|
תוכן התגובה:
|