תינוק יכול לפרק חלבונים, יש לו אנזימי עיכול לשם כך. ולא - לא יכול היה לעכל את החלב. אם כך, מדוע לא מתפרקים הנוגדנים? ההשערה שלי היא, שאין לתינוק אנזימים אשר מסוגלים לפרק אותם. למשל, כי קשר בין מולקולה למולקולה הוא בזוית מרחבית כזו שהאנזים לא "מכיר" את הסובסטרט (במקרה זה, החלבון הנוגדן). היתרון האבולוציוני הוא - חיזוק מערכת החיסון של התינוק. החסרון - סכנה לאלרגיות בעקבות צריכת מזונות שאינם חלב אם. כאמור, זו השערה בלבד. כמו כן, כנראה שלאחר גיל שנה לערך, הנוגדנים נגד המחלות לא עוברים יותר דרך המעי לדם כיוון שהמעי כבר אינו חדיר, אך עדיין נשמר היתרון של נוגדני IgA החיצוניים, שאינם פועלים בדם.
|
תוכן התגובה:
|