הי! הדיון הזה הוא הזדמנות לשיעור ביולוגיה קטן. כתבתי כמה עמודים על מערכת החיסון שהיא דבר די קיומי, למתעניינות ולשעת הצורך.
מערכת החיסון, נוגדנים וכל היתר
מערכת החיסון האנושית בנויה על שלושה גורמים עיקריים ואחד זניח. הגורמים העיקריים במערכת הנם צ'אקרת הלב, ההילה הכתומה, ואנרגיית- החיים (צ'י).
הגורם המשני בחשיבותו הנו מערכת החיסון הביולוגית, והפעם נעסוק בה. לא לקפוץ, לא להרוג, זה בצחוק, הח"מ מכבד ואף מעריך טיפולים אלטרנטיביים שונים.
לפני העניין, קונספט: למערכת החיסון כמה אתגרים, והם: - להבדיל בין "עצמי" לזר שיש לחסל. - להיות שם כשזה קורה - לא לצאת משליטה; למערכת יש יכולת לפגוע קשות ואף לחסל את "עצמי" בקלות רבה.
הגוף מקנה לעצמו חיסון ע"י שילוב של המערכות הבאות:
1)חיץ- עור וריריות שמפרידים תוך הגוף מסביבתו החיצונית
2) מערכת חיסון תאית- תאים לבנים מכמה סוגים, שתפקידם להרוג תאים פגועים (נגועים או סרטניים), לבלוע חיידקים או פרזיטים, להגביר תהליכי דלקת בשיטות ספציפיות או לא ספציפיות. תדמייני גברים גזענו- שוביניסטים לבנים אכזריים שנכנס כושי לפאב שלהם.
3) מערכת חיסון נוגדנית "הומוראלית" שבה נעסוק.
בין מרכיבי החיסון התאי וההומוראלי ובינם לבין עצמם רשת מאד סבוכה של קשרי גומלין, עידוד ודיכוי, שנעשים ע"י חומרים שנקראים ציטוקינים (משהו כמו הורמונים).
מערכת החיסון ההומוראלית:
איך נוצרים נוגדנים? האם הם ספציפיים?
בגוף אינספור חלבונים, שנוצרים בתא על- ידי "מרשם" = גנום (DNA) כל תא חי מכיל את כל הגנום אך משתמש רק בחלק ממנו. חלבוני גוף רגילים הם זהים בין תא לתא ובין אדם לאדם (האמת היא שהשונות ביננו לעכבר היא משהו כמו 10% בלבד… אבל יש יוצא מהכלל- חלק הגנום שמקודדים לחלבון של הנוגדן מכיל אזורים (קבועים) אשר שילובים (אקראיים) ביניהם מאפשרים ליצור מגוון אניסופי של חלבונים שונים מאותו אזור גנום, תחשבי על 4 ארגזים בכל אחד חפצים שונים, ובאפשרותך לקחת פרט אחד מכל ארגז. המגוון הזה הוא הבסיס של הגוף להגיב למגוון רב של תוקפים.
העובר מתחיל בייצור נוגדנים בשלב התפתחותי מוקדם. כל תא חיסוני מסוג לימפוציט מקבע עבור עצמו את הגנום אקראית, וביכולתו לייצר נוגדן מסוג אחד בלבד. הוא שם כמה נוגדנים על הראש כמו כתר, ומסתובב לו בדם, ובין השאר עובר בתימוס, שמחסל אותו אם הוא מייצר נוגדן נגד העצמי. לימפוציטים שלא יוצרים נוגדנים עצמיים נותרים בחיים ומשתכנים בכל מיני מקומות, בעיקר ליד ריריות, בעור ובקשריות הלימפה. תחשבי על חותנת פולניה שיושבת ומחכה להזדמנות…
מה קורה אחרי מפגש עם פולש?
פולש שחודר את מחסומי הגוף נפגש בשלב כלשהו עם מערכת החיסון התאית. הוא לרוב חווה את מה שיקרה לי בפורום אם אומר שלידה טבעית והנקה הם בולשיט פוסט- פמיניסטי, היינו מקוצץ לגורמים ומוצג לראווה בכיכר העיר.
אז איך זה קשרו לנוגדנים?
די מהר מוצגות הפיסות ללימפוציט, שהנוגדנים שעל פניו מזהים התאמה לפיסת חלבון של הפולש. כלומר זהו לימפוציט שיכול לייצר נוגדן לפולש.
לימפוציט זה בלבד עובר שפעול, מתרבה מסיבית, ויוצר שבט בנים. הם מייצרים נוגדנים: IgM- נוצרים מייד להתמודד עם הפולש. IgG- נוצרים על תאים שלא נכנסים לפעולה הנוכחית אלא נפרשים בגוף ומחכים לפגישה הבאה.
עכשיו הגוף יכול לייצר מסה של נוגדנים, שיכולה להגיע ולצפות את הפולש.
פולש שמצופה בנוגדנים נדון לאחת משלוש: - הוא נבלע ע"י תאי חיסון ומפורק לפיסות. - הוא מותקף ע"י תאי- קטל שמזריקים לו חומרים קטלניים. - נצמד אליו קומפלקס חלבוני שנקרא "משלים" (מעניין למה… הוא משלים את העבודה), החלבונים נערכים בתגובת שרשרת על פני התוקף ומנקבים אותו.
יתר הנוגדנים (למשל IgA) נוצרים אף הם אך איני יודע באיזה קשר וסדר.
בהכללה גסה: חיידקים מחוסלים ע"י נוגדנים ומשלים. וירוסים מחוסלים על- ידי הרס תאי גוף נגועים.
למה יש מחלות שתופשות אותנו שוב ושוב?
אנחנו חכמים אבל לא הכי, למערכת יש כמה חולשות שהפולשים יכולים לנצל: - מחוללים שונים, וירוסים וחיידקים, אלימים מאד, ולוקח זמן בתנאים רגילים להדבירם. - וירוסים (שפעת, איידס) יוצרים וריאציות וכל מפגש מצריך נוגדן חדש. - וירוסים יכולים לעבור מתא לתא בלי להיחשף לחלקי מע' החיסון, ואז התא הנגוע צריך לאותת למערכת שתחסלו (ברירת שמשון) - מחוללים שונים חיים כחלק מהפלורה של הגוף, בכמויות, וכשהגוף נחלש מסיבה כלשהי "קופצים על המציאה", עם ייתרון ההפתעה והמסה.
ולמה יש מחלות של פעם אחת? שילוב של מערכת חיסון בריאה ונוגדנים לחבון מאד טיפוסי של המחולל. חיסונים אקטיביים מתוכננים לעיתים ע"י צימוד חלבון חשוב עם חלבון כללי שעושה חיזוק לתגובה החיסונית.
האם זה הכל? ממש לא. מאחורי כל מרכיב שהוצג פה יש תת-סוגים רבים, קשרים והקשרים, חלקם עוד לא ידוע. צריך גם לציין כי מחלות אוטואימוניות הן תוצאה של סטייה של מערכת החיסון.
סיכום: נוגדן הוא חלבון שנוצר בלימפוציט. לימפוציט עוברי שמציג בטעות נוגדן נגד העצמי מחוסל בתימוס. נוגדן בא לידי ביטוי אם הלימפוציט נפגש עם פולש מתאים לאחר שחוסל וקוצץ לפיסות. פעילות הנוגדן היא חלק משרשרת פעולות שמחסלת פולש, והיא עמוד התווך של הפעילות הספציפית . הנוגדן ספציפי לחלבון של הפולש, וסביר לכן שהוא ספציפי למחלה מסויימת.
על פעילות הנוגדנים שהחלב אם כתבה יפה טובה (לא שידעתי את הדברים האלו.., תודה).
אושר!!! יגור
|
תוכן התגובה:
|