בהתחלה המיטה היתה במצב המקורי שלה, כלומר ממש מיטה מעל מיטה. הגדולה ישנה בה מגיל כמעט 5. האמצעי קינא מאד, אך הבין שאין אופציה לעלות למעלה לבד, רק בתנאי שהיא מסכימה לו (כמובן) ושמבוגר אחראי נמצא איתו. הכללים היו מאד ברורים מהתחלה ועד היום - מי שישן במיטה הגבוהה, נמצא בה רק במצב שכיבה או ישיבה ואסור לעמוד או ללכת עליה (כדי לא ליפול ממנה). מי שקטן, כלומר שהמיטה לא שלו, מקבל רשות לעלות ועושה זאת רק בנוכחות תמידית של מבוגר, ום לו אסור לעמוד או ללכת על המיטה הגבוהה. המיטה הזו תמיד היתה מושא לקנאה, וכל אחד ידע שכשהוא יהיה מספיק גדול, יגיע תורו לשכון בה. בשנתים האחרונות, כשהגדולה עברה לחדר משלה, האמצע בן השש ישן בה, והפכנו אותה למיטת ר, כך שהגבוהה הונמכה (וזה עונה לצורך בחיבוקים, כי אני עולה על המיטה הנמוכה ואז מגיעה אליו). מתחת לגבוהה נוצר חלל שהופך לבית בשעת משחק והם אוהבים אותו. עדיין, למרות שהמיטה הגבוהה הונמכה, הקטנה בת הכמעט -4 שלנו יודעת שתנאי העלייה זהים גם עבורה. כמו כל דבר בהורות, אם אתם מחליטים שזה הפיתרון הטוב ביותר כרגע, המסר אליהן מועבר - כך ישנים מעכשיו, אלו הכללים וכו'. לא יודעת מה התוכניות שלכם הלאה, אז הצעה, אם יתאים - אנחנו קנינו מיטת קומותיים שניתן לפרק אותה לשתי מיטות בודדות. כדי לשים אותן ב-ר נעזרנו בנגר שסידר תמיכה עם קורות עץ שצבענו בצבע דומה למיטה, ומי שלא יודע לא יראה. קנינו באיקיה מיטה גדולה, שתתאים להם גם כבני נוער, כשנפריד אותן (את המיטות). אחותי קנתה משהו יותר צנוע במחיר, יותר קטן בגודל וגם יותר נמוך (להגנתי אומר כי בתקופה שאנחנו חיפשנו, לא היו כאלה), לבנות כמעט 4 ושנתיים וקצת. נראה לי שזה פתרון מעולה מבחינת המרחב בחדר, וניתן בקלות להתמודד עם האתגרים שלו. בהצלחה!
|
תוכן התגובה:
|