ועל סמך ניסיון כואב עם בתי הגדולה - מבחינתי (ואני מדגישה שוב - מבחינתי ולדעתי) מה שהכי חשוב הוא הצוות. במיוחד בגיל כזה ובמיוחד כאשר מדובר בגן הראשון.
עם הבת הגדולה שלי היה ניסיון כואב ביותר של כניסה לגן מומלץ ומרווח ומואר ועוד כל מיני נתונים מרשימים, מאוד פופולרי באזור ובתום שבוע של צרחות ורגרסיה בהתנהגות ובהרגלים שלה מכל מיני בחינות הוצאתי אותה. בבחירת הגן הסתכלתי על הכל: על הניקיון, על גודל המקום, על ההמלצות, אבל פיספסתי את הדבר החשוב ביותר - הצוות המטפל. לא התעמקתי, ראיתי שהם נראים בסדר....וזהו....בסופו של דבר הבנתי שזה זה הדבר החשוב ביותר!!
הניסיון הזה היה כשהיא הייתה בת שנה וחצי. כעבור חודשיים, כשהייתה בת שנה ו-7 חודשים, קיבלתי המלצה כדרך אגב, על גן אלמוני לחלוטין, גם קצת מרוחק ממקום מגורינו, הלכתי לראות וראיתי מקום קטן וצפוף, חצר לא מי יודע מה, אבל היה בו חום והרבה אופי. התחלתי ללכת לשם עם הילדה, שבוע ימים הייתי איתה יום יום לכמה שעות. אחרי שבוע היא נשארה שם לבד, לכמה שעות. בכתה רק כשהלכתי. ל-5 דקות. מיד חיבקו אותה, היו איתה, תמכו בה. קיבלתי דיווחים טלפוניים לאורך כל ה-3 שעות שהיא הייתה שם לבד. ביום השני היא נשארה בלי בכי כלל. שוב לכמה שעות. אחרי שבועיים התחילה לישון שם, שוב - ללא כל בעיה או קושי הנראה לעין. בזה נגמרה הקליטה שלה.
מה שאני אומרת - הצוות. זה הדבר החשוב ביותר.
בהצלחה רבה
|
תוכן התגובה:
|
