אם הפסקת כי לא היתה ברירה - אפשר רק להתצטער, אבל אין כל הגיון ביסורי מצפון - הרי זה לא היה אשמתך, לא היתה ברירה. אבל מאחר וזה די נדיר שחייבים להפסיק בגיל חמישה חודשים, הרי שכנראה הפסקת כי כך בחרת. ואם כך - מוצדק שיש לך יסורי מצפון. כי יכולת להחליט להמשיך, גם אם זה היה אולי דורש ממך יותר מאמצים. אין כל ספק שלתינוקך היה עדיף אם היית ממשיכה להניק, זה בריא יותר מכל בחינה, תורם לכל תחום שאת יכולה לחשוב עליו ובאופן כללי - זה מה שדרוש לתינוקות. אני יודעת שהרוב כאן יכתבו שזה בסדר, אל תרגישי לא נעים, וכד'. אבל לדעתי כיום הקלות של להפסיק להניק היא מוגזמת לחלוטין. כל התרבות שלנו היא כל הזמן לדאוג איך יהיה לי יותר נוח וקל ונעים - תעשי מה שטוב לך, אל תקשי על עצמך יותר מידי, עדיף אמא רגועה מאמא מניקה, תפנקי את עצמך, תסעי לשבוע לחו"ל עם בן זוגך בלי הילדים כדי לטפח את הזוגיות וכו' וכו'. לדעתי צריך פעם אחת להגיד בפה מלא - אמהות זה קשה, זה דורש הרבה הקרבה, זה דורש לעשות גם דברים לא נוחים, קשים, מתישים. ואם את בוחרת לוותר על ההנקה בשלב כל כך מוקדם, למרות שיכולת להמשיך (שהרי אם לא יכולת, אין מה לסבול מיסורי מצפון, כאמור), הרי שסביר מאד שתחושי ייסורי מצפון. אני משערת שזה לא מה שרצית לשמוע, ושאני אזכה עכשיו לאינספור תגובות נזעמות, אבל מאחר ושאלת - חשבתי שמגיעה לך תשובה כנה.
|
תוכן התגובה:
|