התחושה כאילו הם יודעים יותר טוב מאיתנו, או מרגישים משהו שאנחנו לא, כל פעם זה משהו אחר. הרי כל בר דעת יבין שילדה בת 3.5 לא כשירה להחליט לאיזו מסגרת חינוכית תלך, ובכל זאת התחושה שהיא יודעת מה טוב בשבילה, ואם לא יהיה טוב תאשימי את עצמך שלא הקשבת לה.. לפעמים אנחנו מייחסים לילדים תכונות נבואיות או איזה כח על טבעי, רק בגלל שהם קטנים וטהורים כאלה נדמה לנו שהם יודעים דברים שמעבר.. היום למשל הקטנה שלי לא רצתה ללכת לבריכה, למרות שהיא נורא אוהבת, ממש התעקשה לא ללכת, ואני ישר התחלתי לחשוב אולי היא מרגישה משהו, אולי משהו איום ונורא יקרה.. בסוף כמובן הלכנו (כי כך תכננו) והכל היה בסדר גמור. הקטע הזה חוזר אלי כל פעם מחדש. תכלס, הקטנה שלך לא יודעת מה מחכה לה בגן העירוני, ולא יודעת איך תרגיש בגן הישן, לחברה שלה כנראה "דיקלמו" שהיא הולכת לגן של גדולים ובגן הזה נשארים רק קטנים, והיא מקבלת את זה ישירות ממנה. ההחלטה כמובן כולה שלך. לדעתי לילדה בת 3.5 גן פרטי מצוין זה מצוין.
|
תוכן התגובה:
|