קודם כל, אני לא חושבת שיש כאן "הרגל רע או טוב". יש תינוקות שונים, בעלי נטיות שונות. הבכורה שלי נרדמה תמיד על הציצי. זו לא היתה החלטה שלי אלא שלה. השניה אף פעם לא נרדמה, וממש לא ידעתי מה עושים ואיך מרדימים אחרת. היא היתה גומרת לינוק ומביטה בי בציפייה של "נו, מה עכשיו"? ולא ידעתי מה לעשות איתה. השלישית בהתחלה לא היתה נרדמת, ועם הזמן לפעמים כן ולפעמים לא. שום דבר מזה לא היה בחירה שלי אלא נטייה של התינוקת, ואני פשוט זרמתי איתה. אגב, לכולן תמיד היה מוצץ,, אני אישית מאוד בעד. זה מרגיע אותם, עוזר להם ללא ספק להירדם ובכלל מעניק להם ביטחון. לא ברור לי איך מגדלים תינוקות בלי מוצץ... שמעתי הרבה על אמהות שהפכו למוצץ אנושי (ציצי) וסבלו מזה מאוד. רופא השיניים שלנו אמר שהוא מעדיף בהרבה מוצץ כדי שלא ימצצו אצבע, הרגל שממנו קשה יותר להיגמל. בגיל הזה יש כמובן הרגלים, אבל הם משתנים כל הזמן, מה שנכון להיום לא יהיה בתוקף כבר מחר, אל תשגי במחשבה שתרגילי למשהו שיישאר מקובע, הם משתנים כל הזמן. היא כזאת פצפונת, אל תעסיקי את עצמך בשאלות גדולות- תעברו את זה day by day כמו שאומרים. ותהני.
|
תוכן התגובה:
|