|
6/10/2008 14:27
|
מעיין
|
מאת:
|
|
הילה, קודם כל להרגע...
|
כותרת:
|
הקושי שלך ושלו מובן, אבל לא כדאי להחליט החלטות ולעשות מעשים מתוך תחושת בהילות ודחיפות. עדיף לשבת עם עצמך ולחשוב: מה היה בגן בשנה שעברה? האם עלו איתו לכיתה א' כמה חברים מהגן? מה עם שכנים וקרובי משפחה - איך הוא נוהג איתם? איך אתם מעבירים את אחר הצהריים - יוצאים לגני שעשועים? פוגשים עוד ילדים? מה הילד אוהב לעשות מחוץ לבית? (משחקי כדור, רכיבה על אופניים, התעמלות על הדשא) - לנסות לברר לאיזה פארק שעשועים הולכים ילדים באזור - וללכת אחה"צ.(עם האלמנטים המתאימים כמובן - אופניים/כדור וכו')
לקרוא כמה ספרים בנושא, ולחשוב לאט איך להעביר לו מסר שחברה זה דבר מבורך, שיאיים עליו פחות ופחות.
לא כל הילדים צריכים להיות מנהיגים ובולטים חברתית. בישנות היא תכונה מקסימה - כשהיא במידה. למשל - בתוך המשפחה היתי מבקשת ממנו לעמוד זקוף ולדבר ברור כשהוא מבקש משהו. ואגב, לא בהכרח כל ילד ביישן הוא חסר ביטחון. כמובן שהשאיפה שלך היא ליצור לו חויה חיובית מבחינה חברתית בכיתה, וזה תהליך,(להתחיל לקבוע עם 2-3 חברים, להיפגש בחוץ וכד') אבל אל תצפי שהוא יהפוך פתאום למסמר הכיתה, כנראה זה לא הוא... ואם בכ"ז אחרי שחשבת על הדברים נראה לך שהבעיה היא חוסר בטחון עצמי - להתייעץ עם בעל מקצוע (כמו דרורית) ולחשוב איך לחזק את הילד. אבל בלי פאניקה ולחץ, המצב לא מסוכן.
ואם את עדיין בתחושה של בהילות - כדאי לבדוק למה, האם השתנה משהו בזמן האחרון? האם הילד משדר מצוקה חדשה? מקווה שעזרתי במשהו... שנה טובה לילדון ולך, מעיין.
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|