|
23/11/2008 12:02
|
דפלול
|
מאת:
|
|
עזבי את הסימפטומים, כנסי לתוך הבעיה
|
כותרת:
|
האם התחיל אחרי הכניסה לכתה א' או לפני, כבר בחופש הגדול? האם התחיל לפני החגים או רק אחריהם? איך הולך לו בבית הספר? קשה לו? משעמם לו? (מבחינה אקדמית)
נסי איכשהו לפנות זמן "מ" :-))) לכי לעשות אתו משהו שהוא אוהב, רק את והוא, ותוך כדי דברי אתו על חוויותיו בשבועות האחרונים. איך הוא מרגיש? האם הוא מאושר? מה הכי טוב לו? מה מעצבן אותו? על מה הוא היה מוותר? מה הוא היה רוצה?
אחרי 6 שנות חיים ילד לא משתנה סתם משום מקום. כל ההתנהגויות שאת מתארת הם סימפטומים בלבד. וחשוב גם שתבהירי לו את זה: ההתנהגויות הללו לא מתאימות לו ואת יודעת שזאת הדרך שלו להביע קשיים.
אצל ילדים, אפילו מלה קטנה שנזרקה לא במקום יכולה להשמיד מוטיבציה. המורה הצעקנית הזאת - אולי אמרה לו משהו לא במקום? ואין טעם לשאול אותו, כי יכול להיות שהוא פשוט לא זוכר ולא מייחס את הקושי שלו למשהו שהוא שמע.
קחי בחשבון שלא תצליחי "לעלות" על מה לא בסדר. אבל אני חושבת שאם תצליחי להראות לו שיש דרך טובה יותר לבקש עזרה, זה יהיה צעד גדול מספיק.
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|