|
24/11/2008 21:13
|
מיכל של נ"נ
|
מאת:
|
|
יו, גבי, מותר גם לי? אז ככה
|
כותרת:
|
קמתי בחמש, הוצאתי בשר מהמקפיא שיפשיר עד הערב, ניקיתי ארגז חול של החתול ומלאתי את הקערה של אוכל. יצאתי לעבודה, תחבורה ציבורית. בשש ורבע העברתי כרטיס בשש ועשרים סוף סוף פתחתי עיניים - קפה וסגריה. עד שבע דיברתי עם העובדים שלי שבאים מוקדם - מה היה אתמול מה יהיה היום. פתאום נהיה 16:00 .... מה, איפה הלך היום? רצה הביתה - תחבורה ציבורית. 16:35 עוברת את מבתן הבית בזחילה. דיון מעמיק עם המטפלת על יומו העמוס של נירצ'וק בן 1.6 , הוא בינתיים מושך לחתול באוזן. המטפלת עוזבת ואני וניר יורדים על גלידה. אני נושמת עוד כמה פעמים ואז יורדת איתו למטה לעשות רונדלים סביב הבנין עד שההסעה של הנסיכה תגיעה - 17:15 . יאללה מגלשה, חלמתי על זה כל היום! משחקים כחצי שעה וחוזרים לפסגת היום - ארוחת ערב. נירצ'וק לועס ויורק לועס ויורק, מה יש לו, משלים הכנסה בתור מתחנת בשר???? הנסיכה מחליטה שבגילה המופלג (בת 4 ) היא חייבת שיאכילו אותה עם כפית. טוב, נו, אכלנו משו בסוף (מבושל, אגב, כמעט כל יום ארוחת ערב מבושלת). עד שהם בוהים במשהו מרצד על המסך, אני עושה וויש על הרצפה, אפשר להאכיל חצי רואנדה משם. אחר כך משחקים חופשיים, ניר לא לצייר על הריצפה! נועה, לא לקחת לו את הקטר! ניר, עזוב את החתול, הוא יסרוט אותך! מי באה איתי להוריד את הכביסה? מי בא איתי לקפל ולסדר בארונות?
בשבע וחצי מקלחת משותפת, נועה, הבולבול של ניר זה לא משחק! פיז'מות (אני מתה עליהם כשהם דובונים פלנליים חמימים!), חלב - לה בכוס, לו בבקבוק ולישון. אני עוד נשארת איתם עד שניר נרדם ואז.... למטבח - ניר צריך לאכול משהו מחר, נכון?
עכשיו אני מחכה עוד כחמש דקות לסוף בישול המרק והיידה, למיטה.
ת'אמת? אני לא מתלוננת לרגע. מתה על זה!
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|
