מצטרפת לקודמותי, שכרגע אין בכך צורך (במיוחד לא בחוגים, לדעתי), א ב ל - עוד מעט כן יהיה אקטואלי נושא החברים אחהצ, וזה משום שיש שוני בין הדינמיקה בגן לבין אחד על אחד בבית, והחיבור אחה"צ גן מחזק את החיבור בגן, כך לפי נסיוני. כשבני נכנס לגן הנוכחי שלו היה בן 3 ולא הכיר אף אחד. לא דיבר שלושה חודשים (בגן, לא בבית. בבית דיבר בלי עין רעה). אחד הדברים שעשינו היה לחבר אותו עם חבר או שנים אחהצ (מודה - בחרתי לפי האמהות שנראו לי יותר), וזה באמת מאוד עזר. יש לי חברה מקסימה שלא בקטע של התחברות עם הורים אחרים (וגם לה יש ילדה קטנה יורת בבית) ואני רואה שהבן שלה, לא ממש מתחברת טוב, למשל עם הבן שלי - הוא אל רוצה להתארח אלא רק לארח, וגם אז לפעמים מסרב לשחקעם האורח וכו'. לא אומרת שזה בהכרח קשור, אבל יכול להיות שחסרים לו כישורים חברתיים של אחד על אחד, בגלל העדר הפרקטיקה הזו. אז קחי בחשבון, לעתיד (הלא רחוק)
|
תוכן התגובה:
|