|
1/1/2009 12:50
|
דפלול
|
מאת:
|
|
כל כך שיעשעת אותי!
|
כותרת:
|
ושלא תביני לא נכון, אני מרגישה אותך לגמרי. טוטאלי. אני מבינה על איזה מיתר זה מנגן לך ואני לא ממעיטה מהערך, אבל תסתכלי לרגע כמביט מן הצד ואני בטוחה שתצליחי להגניב איזה חיוך קטנטן... :-)
מה אני הייתי עושה? שיחה מסודרת. אומרת להן שנעלבתי כשגיליתי שהן מחביאות ממני את הממתקים, לא כי מדובר בממתקים אלא כי הן החביאו. ואני מקווה שהן תמיד ירגישו בטוחות אתי בשביל לא להסתיר ממני דברים (אולי גם לתת דוגמאות של מקרים שיכולים לקרות). ולגבי הממתקים, להיכנס לגוף העניין: האם הן מרגישות שאת מגבילה אותן יותר מידי? מה נראה להן מינון נכון יותר? ולהזכיר להן כמובן את ההשפעות הקשות של שומן וסוכר על הגוף כשהן מנסות להחליט על כמות מוסכמת חדשה. ולסיים את השיחה ב"הסכם" חדש כשהכלל הוא שאם משהו לא נראה להן את מצפה שהן יפתחו אותו לדיון ולא יפעלו מאחורי גבך. סך הכל כולכן באותו מתרס: רוצים בטובתן.
אצלנו יש כלל: ממתקים רק בסופי שבוע. מבחינתי הייתי מסכימה ליותר אבל בעלי נגד וזאת הפשרה שמצאנו (הוא היה מעדיף בכלל לא....). בשישי ובשבת אני לא מגבילה אותן, כל אחת מחליטה בשביל עצמה ואני מתערבת רק אם זה ממש עובר גבול (כמו חבילה שלמה של שוקולד למשל). באמצע שבוע אם הן רוצות מתוק יש מעדני חלב.
ושיהיה לבריאות :-))
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|
