למה אני מסכימה? שאלה טובה. ואין לי תשובה טובה. הלילה לא נתתי לו בקבוק באחת הפעמים שביקש, הוא צרח עד שכמעט הקיא ונרדם אחרי שעה של צרחות עד לב השמיים, באפיסת כוחות.
אני פשוט לא עומדת בזה. זאת האמת. מעולם לא הייתה לי בעיה כזאת עם הילדה הגדולה שלי. היא ישנה לילות שלמים (19:00-7:00 0- כן כן!!!!!!!!) מגיל 4 חודשים. מעולם לא הייתי צריכה לגמול אותה מבקבוק, או מהרדמות על הידיים, או מכל דבר אחר. פשוט לא הייתי צריכה לעמוד במבחן הזה ואם הייתי צריכה - בטח הייתי מתפרקת לגורמים. כן, לא טיפוס חזק במיוחד.
הלילה בפעם הראשונה בחיים שלי ושלו נתתי לו לצרוח. שעה שלמה הוא צרח עד שכבר לא היו לו כוחות. נרדם. התעורר אחרי שעתיים עם המנטרה הרגילה שלו: "בוק, בוק". ונתתי לו.
רונה, את צודקת בהכל, רק שאני לא בטוחה שאני יודעת איך לנהל את זה וגם לא בטוחה שאוכל לעמוד בזה.
|
תוכן התגובה:
|