הם אכן שיחקו, אולי לא במשהו שנראה כמו משחק אבל מבחינתם הם עוד היו במצב משחק שלא גלש את שאכן לא מכירה, פעלת נכון לרגע, אבל אני מסתייגת מאוד מהצעקות, גם אם הם מתכסחים, אצלנו ביבת הספר לא פונים בצעקות - מן קטע של אם אנחנו רוצים שהם ינהגו בכבוד ואנחנו מנסים לחנך אותם לדרך ארץ - אנחנו פונים אליהם בלי צעקות - בנחישות - אבל בשקט.
ותאמיני לי הם אפילו מקשיבים יותר כשמדברים בשקט רציני (לא בלחישה - אם כי גם לחישות כעוסות שמורות למצבים כיתתיים מסויימים ותמיד עובדים יותר טוב מצעקה - מניסיון של שנים)
אבל... מבינה לגמרי את המקום שהיית בו, ואני חשובת שאמרת שאת מורה לחודש אז בעוד כמ הימים כבר ואולי שבועות מצבים כאלה יראו לך אחרת - כי מציאות חצר בית הספר היא דינמית מאוד, וגם את תהיי קצת אחרת, קשה שלא במסגרת בית ספרית
ובהחלט יש לך מקום להתערב, הדברים שלי הם על האיך ולא על מה, כי שיקול הדעת הוא לנמצא במקום ובמקרה הזה את
ולמה מורה לחודש? איך? אולי עם אכפתיות כזו ורצון ללמוד ולשמוע אולי תשארי יותר?
בכל אופן בהצלחה
|
תוכן התגובה:
|