וזה, מפני שהיא מתארת את החיים הנורמטיביים שלנו. נכון, יש לי ולאחרים לא מעט ביקורת על צורת החיים הזו, אבל, רובנו במעגל הזה. מה לעשות. שנה? זו לא תקופה ריאלית, והנסיון להסביר את את התופעה דרך עייפות וחיים עמוסים, מטשטש את התמונה. שנה? אני חושבת על בעלי, אין מצב בלי מישהי מהצד. ואני, בכלל אין על מה לדבר (במיוחד בתקופות הביוץ...). את יודעת מה, גם הרבה, הרבה פחות משנה, נשמע לי לא נכון. נשמע שמתחילה בעיה... ואילו כעבור שנה, הבעיה בעיצומה. סליחה על ההתערבות, אבל, אם אין לך אפשרות לשנות את דרך חייך, תכריחי את עצמך. כמו שאת מכריחה את עצמך לקום בבוקר לעבודה. כמו שאת משלימה עבודה בבית. כמו שטיפת כלים... תחזירי לעצמך את התענוג הזה. זה סופר נחוץ ליחסים טובים בינכם.
|
תוכן התגובה:
|