איך היא מגיבה למקומות הומים, שיש הרבה קהל? איך הגיבה מגיל צעיר (שנה-שנתיים)? איך מתנהגת למשל במסיבות של הגן כשהגן מלא בהורים "זרים"?
לי היא נשמעת ילדה רגישה חברתית, כזו שאינטראקציות חברתיות מלחיצות אותה והיא לא בטוחה מה לעשות איתן, ולכן נעלבת ופוחדת גם מסיטואציות שלא מכוונות לפגוע בה.
זו כמובן רק פרשנות שלי מהצד כאמא לילד דומה, אולי מעט פחות קיצוני.
במשך שנים התלבטתי אם לאבחן ולא ביצעתי, בעיקר כי הרגיש לי שהוא בגבול הסביר, שקשה לו יותר מלאחרים אבל שאפשר להתגבר - ע"י עזרה מגננות מעולות שהתמזל מזלנו וידעו לעזור לו (למשל לתמלל לו מצבים, להבין בכלל שיש לו קושי כזה), וע"י הרבה דיבורים שלי איתו, בעיקר כדי שיספר מה הוא מרגיש ומה קורה ולהציע זויות אחרות על דברים - לא תמיד הוא קיבל אותן אבל בהרגשה שלי משהו כן חילחל.
גם אחיינית שלי כזו - באופן קיצוני יותר - ובגלל שהיא ילידת דצמבר הוחלט לא להתאמץ להעלות אותה לכיתה א אלא להשאיר שנה נוספת בגן (בבי"ס צריך יותר לדעת להתמודד לבד עם מצבים לעומת הגן) וכבר נראה שיפור ניכר אצלה. גם לבן שלי בסביבות גיל 6 פתאום נהיה קל יותר.
ןהבהרה לסיכום - אני חושבת שבהחלט יש מקום לאבחון/ייעוץ, למרות שאני לא עשיתי את זה, עצלות בעיקר. אם אפשר לעזור להם אז למה לא?
|
תוכן התגובה:
|
