כשמדובר באירוח גדול, כלומר 2-3 משפחות ויותר על כל ילדיהם, אני מפרידה. קודם כל מושיבים את הילדים לאכול, ואז שולחים אותם לענייניהם. זה גם מסתדר טוב, כי תמיד מתחילים יותר מאוחר מהמתוכנן והילדים כבר רעבים, אבל האוכל שלנו עוד לא לגמרי מוכן. מודה שבהתחלה היה לי מאוד קשה עם הקונספט הזה, כי אני אוהבת שכולם יושבים יחד, אבל למדתי את זה מחברה שמארחת המון וברוגע.
חייבת לציין שהטיפ הזה תקף בעיקר לארוחות מושקעות של המבוגרים, כאלה שכיף לאכול אותן לאט ובנחת (פונדו, סושי וכיו"ב), ועם הילדים ברקע קשה להחליף מילה. מתי כולנו ביחד? כשזה ארוחות "חפיף" מאולתרות או סתם קפה ועוגה.
|
תוכן התגובה:
|